לקויות למידה או אינטלגנציות מרובות 

במהלך שנותינו בבית הספר התרגלנו לחשוב כי ישנם מספר יכולות וכישורים שהם חשובים ביותר בחברה שלנו, ולהיות בעל הכישורים הללו פירושו להיות אדם 'אינטלגנטי'.  ההגדרה המקובלת של אינטליגנציה קובעת כי אינט' היא ישות אחידה וקבועה, ואינה משתנה בכמותה ובאיכותה לאורך חייו של אדם.  האינטליגנציה נמדדת ע"י מבחני אינטליגנציה אשר מעריכים עד כמה אדם "חכם" כפונקציה של יכולת פתירת בעיות התחומי השפה והמתמטיקה.תאוריית ה'אינטליגנציות מרובות' של הווארד גארדנר באה להרחיב את אותה ההגדרה של אדם 'אינטליגנטי' ע"י הסתכלות שונה על מושג האינטליגנציה ועל המהות של מושג זה בחברה.  גארדנר הבחין ב-7 אינטליגנציות (לפחות), בהן אדון בהמשך, כאשר הוא טוען כי לכולם יש את כל האינטיליגנציות, וייחודו של כל אדם היא הרמות השונות של האינטליגנציות והדרך שבה פועלות האינטליגנציות יחד. אין אינטליגנציה אחת חשובה יותר או טובה יותר מהאחרות. יתר על כן, כל אינטליגנציה ניתנת לפיתוח ושכלול ע"י אימון, עידוד והדרכה נכונה (ארמסטרונג, 1996).
 שבע האינטליגנציות של גארדנר
ראשית, אציין כי החלוקה של גארדנר ל-7 אינטליגנציות היא לצורך ההסבר וההבנה, וכי גארדנר  מדגיש שבמציאות החלוקה הזאת אינה קיימת. האינטליגנציות פועלות במשותף, וכל פעולה או תוצר כלשהו הוא תוצאה של כל האינטליגנציות יחד (גארדנר, 1983).
אינטליגנציה מילולית - כוללת כישורים כמו רגישות לשפה כתובה ומדוברת (צלילים, מבנה, משמעות ומטא-שפה), יכולת להשתמש בשפה בצורה אפקטיבית על מנת להשיג מטרות מסוימות, והיכולת ללמוד שפות חדשות. דוגמאות לאנשים עם אינטליגנציה מילולית גבוהה: סופרים, משוררים, נואמים.
אינטליגנציה לוגית-מתמטית - כוללת יכולות של ניתוח בעיות, תפיסה של קשרים לוגיים, חשיבה הגיונית ומסודרת וביצוע אופרציות מתמטיות. היסק, הכללה ובחינת היפותזות הם בין התהליכים המשמשים אינטליגנציה זו. דוגמאות לאנשים עם אינטליגנציה לוגית-מתמטית גבוהה: מדענים ומתמטיקאים.
אינטליגנציה מוזיקלית - כוללת יכולות תפיסה, הערכה, הלחנה וביצוע בפועל של תבניות מוזיקליות. כמו כן, אינטליגנציה זו מאופיינת ברגישות לצליל, מקצב ומלודיה.דוגמאות לאנשים עם אינטליגנציה מוזיקלית גבוהה: מלחינים, מבצעים ומבקרים מוזיקליים.
אינטליגנציה גופנית-תנועתית? שימוש בגוף או חלקים ממנו על מנת להעביר מסרים, לפתור בעיות או ליצור תוצרים. אינטליגנציה זו כוללת כישורים כמו קואורדינציה, כוח, יכולת מישוש וזריזות. דוגמאות לאנשים עם אינטליגנציה גופנית-תנועתית גבוהה: רקדנים, אתלטים, פסלים וגם מנתחים ומכונאים.
אינטליגנציה מרחבית - היכולת לתפוס ולהשתמש בתבניות חזותיות- מרחביות. אינטליגנציה זו מאופיינת ברגישות לחלל, צורה, צבע ומתאר וביכולת לייצג בצורה גרפית רעיונות חזותיים או מרחביים.דוגמאות לאנשים עם אינטליגנציה מרחבית גבוהה: אמנים, אדריכלים, טייסים ונווטים.
אינטליגנציה בין אישית - כוללת רגישות לאנשים אחרים- כוונותיהם, רצונותיהם ורגשותיהם, והיכולת להגיב אליהם ביעילות. אינטליגנציה זו מאופיינת ביכולת להבחין בסימנים בין- אישיים כגון מחוות והבעות פנים. דוגמאות לאנשים עם אינטליגנציה בין-אישית גבוהה: מנהיגים, אנשי מכירות, מורים ושחקנים.
אינטליגנציה תוך אישית ? כוללת את היכולת של האדם לדעת ולהכיר את עצמו ולראות את עצמו בראייה מפוכחת- את פחדיו, תשוקותיו, מניעיו וכו'. בנוסף לזה, אינטליגנציה זו כוללת את היכולת להשתמש בידע על עצמו כדי לשלוט ולנווט את חייו. דוגמאות לאנשים עם אינטליגנציה תוך-אישית גבוהה: פסיכותרפיסטים, מנהיגים רוחניים.
 אינטלגנציות או לקויות?
תאוריית האינטליגנציות המרובות מאפשרת לנו להסתכל על לקויות למידה באופן קצת שונה, ואפילו לא להסתכל עליהם כלקויות בכלל. האם אדם אשר אינו כשרוני בציור נקרא 'לקוי ציור'? האם נתייג אדם עם אינטליגנציה תך-אישית ברמה נמוכה כ"לקוי מודעות עצמית", ונשלח אותו לעשות אבחון? באותו אופן, מדוע אדם שהאינטליגנציה הלוגית-מתמטית שלו נמוכה יותר מאינטליגנציות אחרות זוכה לתווית של 'לקוי למידה'? אולי אפשר להסתכל על כל אדם במונחים של פרופיל שלם שבו ישנן חוזקות וישנן חולשות, ואף יכולת אינה שווה יותר מאחרת.  כך נוכל לשים דגש על האינטלגנציות שכן נמצאות אצל האדם, נוכל להסתכל על הדברים שהוא טוב בהם, על דרך החשיבה הייחודית לו ומתוך כך לאפשר לו לצמוח ולהתגבר על קשיים בתחומים אחרים (כך, למשל, נוכל ללמד ילד שמתקשה עם קריאה אבל בעל אינטלגנציה תנועתית גבוהה לקרוא דרך תנועה). בדרך זו נוכל לחסוך הרבה מהצער והקושי שחווים תלמידים בבית הספר, גם כאלו אשר אינם בעלי לקויות למידה.
אין זה אומר ששבזאת ביטלנו את הצורך להתייחס לקשיים. עדיין יש מקום וצורך לתת את ההתאמות המתאימות לכל לומד על מנת שיוכל לממש את עצמו בכל תחום שיבחר, תוך שהלומד מגיע למודעות עצמית באשר ליכולות האישיות שלו, לחוזקות ולחולשות שאיתן הגיע לעולם.
לבסוף, הבדלים בין אנשים אינם דבר רע. שוני צריך להיות מבורך ומטופח, והימצאותו במערכת אינה אומרת שמישהו מהצדדים אינו בסדר. זה רק אומר שהעולם שלנו הוא מגוון, ושלא כולם צריכים להיות טובים באותם תחומים ו"ליישר קו" עם שאר האנשים. שילוב של מודעות, קבלה ותמיכה יצור מצב שבו כל אדם יוכל להתפתח בכל כיוון שיבחר ולהגשים את עצמו במלוא מובן המילה.

בבליוגרפיה
 ארמסטרונג, ת' (1996). אינטליגנציות מרובות בכיתה. ירושלים : מכון ברנקו וייס לטיפוח החשיבה
   גארדנר, ה' (1983). מוח, חשיבה ויצירתיות. תל-אביב : ספרית פועלים
   Atkinson, R. (1996). Hilgard's Introduction to Psychology. Fort Worth : Harcourt, Brace
    Gardner, H. (1999) Intelligence reframed: multiple intelligences for the 21st century. New York : Basic Book